יונתן עוד קטן, הוא רק בן 5, הוא לא יודע איך לבקש עזרה

כשהורים אוהבים שולחים ילד קטן לבית הספר,

הם רוצים לדעת שהוא בטוח ומוגן.

לא תמיד זו אכן המציאות…

זה היה עוד יום רגיל בו יונתן בן ה5 הלך לתלמוד תורה.

באותו יום כשהוא יצא לרגע מהכיתה לקחת משהו מהמזכירות, לא היה עוד אף אחד חוץ ממנו במסדרון.

בעצם, היה עוד מישהו אחד, גדול יותר ממנו…

יונתן עוד קטן, רק בן 5, והוא לא פנה מעצמו לספר מה קרה,

אבל כשההורים שלו שמו לב לשינוי בהתנהגות שלו, להתפרצויות, לבכי,

הם החליטו לנסות לדובב אותו, והוא שיתף אותם במה שקרה שם…

אבא ואמא מוטרדים מאוד, חשוב להם להבין מי הפוגע,

מבחינתם צריך לנטרל אותו, כדי שלא יפגע שוב בילדים.

מוסד הלימודים לא בטוח שאירוע אכן קרה,

הוא ילד קטן, אולי הוא מדמיין? אולי הוא ממציא?

יונתן צעיר כל כך, אפילו טיפול רגשי לא רלוונטי בגיל כזה,

אבל מה עושים כדי לוודא שהטראומה לא תלך ותגדל יחד איתו?

כי לצערנו, כשלא מטפלים בסיפור כזה,

יכולות להיות לו השלכות משמעותיות על ההתנהלות גם בהמשך הדרך,

התפקוד החברתי והלימודי ואפילו בגיל ההתבגרות וביציאה לחיים עצמאיים.

בשלב מסויים הפרטים דוהים, העובדות מיטשטשות

וכשקשה לשים את האצבע על מה בדיוק קרה, זה רק הופך למבלבל ומתסכל יותר,

ולשם אנחנו ממש לא רוצים שיונתן יגיע.

אז הכנסנו את יונתן ואת אמא שלו לטיפול דיאדי – משותף.

במהלכו דובבנו אותו וגם סיפקנו לו כלים להתמודד עם החרדה

ועם ההשלכות של האירוע.

אמא היתה מעורבת בטיפול עצמו ושמעה מה קורה שם,

וגם חזרה הביתה עם כלים שאיפשרו לה להמשיך לעבוד עם יונתן ולעזור לו.

בנוסף לכך, במפגשים אישיים סיפקנו לאמא מקום לפרוק, לדבר, לבדוק את התגובה שלה

וללמוד איך לחבק ולחזק את יונתן כך שהוא יוכל לשים את האירוע מאחוריו

כמה שיותר מהר ולהמשיך הלאה.

עכשיו, גם כשיונתן נזכר במקרה, לאמא וגם לו עצמו יש כלים להתמודד,

והם מסוגלים לדבר על זה, למצוא בכל פעם מחדש את הדרך החוצה ולחזור לשגרה.

איך נדע שילד עבר תקיפה?

מכיר מישהו שצריך עזרה? פנה אלינו מיד!

פניה דרך הווצאפ: 

איך נדע שילד
עבר תקיפה?

זכור!
לתגובתך יש משמעות עצומה.
אל תגיב סתם, היוועץ ופעל ברגישות.

קבל למייל את
"5 הכללים כיצד תזהה אם ילדך נפגע??"

הכניסה מגיל 18 ומעלה