זה קרה לפני 11 שנה.

ישבתי מול ילד שנפגש עם חונך תקופה מסוימת והחונך מספר שכל הנסיונות לתקשר עימו עלו בתוהו. התלמיד לא זז מילימטר קדימה.

הילד הנבון ישב מולי בסוג של שיחה מוזרה בה אנו רק נועצים מבטים זה בזה ולא אומרים מילה.

הסכר נפתח בפגישות הבאות והנער סיפר מעט ממה שעבר עליו. אני – לא ידעתי את נפשי.

שלא תטעו, יש לו הורים, יש לו מחנך, יש לו חברים. אבל אף אחד לא היה שם כדי לעזור לו. הוא פשוט נותר בודד במצוקה הענקית שרבצה על כתפיו הדלות.

זה כאב לי. העיניים העצובות שלו ליוו אותי תקופה ארוכה. הייתי מוטרד מהפתרון שלא הצלחנו למצוא.

רבני הקהילות דחקו בנו לבנות מענה מותאם לציבור החרדי, לא יתכן שאין אפשרות כזו! הם אמרו. בברכתם יצאנו לדרך, ובדחיפתו הכבירה של הרב שמואל איידנסון שליט"א, אמן החינוך והניהול, יו"ר מרכז מענה.

היום הפתרון כאן.

המרכז הטיפולי, מערך המניעה, הצוות המקצועי, העבודה המשותפת עם הגורמים הסוציאליים ומעל הכל האמון הקהילתי העוצמתי, הם הבשורה שלנו.

ומאז – אלפי עיניים נוצצות מהתרגשות עברו כאן במרכז מענה. עיניהם של ילדים וילדות שיצאו אל עתיד מאיר עיניים,  עיניהם של הורים, מחנכים, מורות וגננות שליוו בלב פועם את ילדיהם ותלמידיהם אל הפתרון הנכון.

אריה לוי
מנכ"ל

איך נדע שילד
עבר תקיפה?

זכור!
לתגובתך יש משמעות עצומה.
אל תגיב סתם, היוועץ ופעל ברגישות.

קבל למייל את
"5 הכללים כיצד תזהה אם ילדך נפגע??"